הילדים הללו – These Children

Hanan and Hadas Ben Ari

הנרות הללו שאנו מדליקים
כמו הילדים המתוקים שאנו מחנכים,
אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות
אבל משם זה רק תפילות.

הילדים הללו אנו מגדלים
וזה קצת קשה לראות אותם מהצד לפעמים,
צריך לשמור מפני הרוח ולשמור על עירנות
אבל משם זה סבלנות…

ואין לנו רשות להשתמש בהם
(להתאכזב מהם)
רק לאהוב בלבד
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם-
בזמן הזה (בסבך הזה).

אז מנסים בתוך הבית להוסיף עוד אור
אבל בחוץ החושך נהיה שחור משחור
וסימני השאלה צפים ועולים,
ומבלבלים.

ובחיוך שלהם מתגלות כל התשובות
שלמעלה מן הזמן הן כבר היו כתובות.
יש כד קטן חתום בחותם של כהן גדול,
הוא לא ייתן להם ליפול-
יצא ממנו אור גדול.

ואין לנו רשות…

These candles that we light
Like the sweet children that we educate,
We can put in oil and treat the wicks
But from there it’s just prayers.

These children that we raise
It’s a bit hard to see them from the side sometimes,
Must protect them from the wind and to stay alert
But from there’s it’s just patience…

And they are not ours to use
(To be disappointed by them)
But to love only
And to pray for a miracle, like in those days-
At this time (in this mess).

So we try in the house to add more light
But outside the darkness is blacker than black
And the question marks pop up and rise,
And confuse.

And in their smile are revealed all the answers
That were written long before time.
There’s a little jug stamped by the High Priest,
He won’t let them fall-
A great light has come forth from him

And they are not ours to use…