פלורנטין – Florentine

ערב חג והיא לבד, מול הטלויזיה,
בבית הכנסת הסמוך מתפללים ערבית,
מעבירה לה את הזמן, ואת הכאב,
בעזרת כוס נס קפה ענקית

לא רוצה טובות, לא עזרה סוציאלית,
מגדלת פטרוזיליה ושבעה חתולים,
רעש מכונות תפירה
וריח טרפנטין,
אל תנסו לקנות או לשנות את פלורנטין

בחיים שלה אף אחד לא מתערב
היא לא תתן שישברו לה את הלב
כשהיא יוצאת לגזוזטרה
כל השכונה רועדת
אף אחד לא מעיז להתחיל עם פלורנטין

בחצר האחורית בלי שיקום ובלי פיתוח
יש לה פה גדול והלב הרבה יותר
הטיח מתקלף, ואיתו מצב הרוח
היא מצפצפת, היא מסוכנת, כדאי להזהר

כל יום שישי היא פותחת את הרדיו
עם מנגינה יפה שוטפת את החדרים
איך שהיא רוקדת וחולמת
על היום שבו יזרח
בוקר טוב על פלורנטין

A holiday eve and she’s alone, in front of the TV,
In the synagogue next door they’re praying Arvit,
She passes the time, and the pain,
With the help of a huge mug of Nescafe

She doesn’t want favors, nor social aid,
She grows parsley and seven cats,
The noise of sewing machines
And the smell of turpentine,
Don’t try to buy or change Florentine

In her life no one interferes
She won’t let them break her heart
When she goes out on the balcony
The whole neighborhood trembles
No one dares to start up with Florentine

In the backyard without rehab or insurance
She has a big mouth but a much bigger heart
The plaster is peeling off and with it her mood
She beeps, she’s dangerous, you should beware

Every Friday she turns on the radio
With a pretty tune she mops the rooms
How she dances and dreams
Of the day that a good morning
Will shine on Florentine