על קצה הכיסא – On the Edge of the Seat

Ahlan

מסתתר במושב, בחדר קטן,
הוא כותב לה מכתב, קריא אך לא מובן
על אמון מאוכזב, ושיגעון מרוסן
על שאותה כה אהב….

וזה בא בלילה לאט
הקור מחלחל כשהוא חולם עוד מבט
מבקשים מקלט, גם אם זה רק ללילה אחד

מזדקף במושב, על קצה הכיסא
הוא נוזף במכתב, והכעס יוצא
איך בבוץ הוא נתקע, ואת עצמו לא מוצא
איך הוא זורק אשמה, אך הנאשם בכסא

וזה בא בלילה לאט
הקור מחלחל כשהוא חולם עוד מבט
מבקשים מקלט, גם אם זה רק ללילה אחד
ועם כל נשימה, איתה, רק איתה
עפים באוויר ואז נופלים לרצפה
שם יש מקום, בין חלום לחלום

וזה בא בלילה לאט
הקור מחלחל כשהוא חולם עוד מבט
מבקשים מקלט, גם אם זה רק ללילה אחד
ועם כל נשימה, איתה, רק איתה
עפים באוויר ואז נו…
בין חלום לחלום

Hiding in the moshav in a small room
He writes her a letter, readable but unclear
About disappointed trust and held-back insanity
About having loved her so much…

And it comes at night slowly
The cold seeps in when he dreams another glance
They seek refuge, even if just for one more night

Sitting up in the chair, on the edge of his seat
He scolds the letter, the anger comes out
How he got stuck in the mud, himself he can’t find
How he cast blame, but the guilty one is in the chair

And it comes at night slowly
The cold seeps in when he dreams another glance
They seek refuge, even if just for one more night
And with every breath, with her, just with her
They fly in the air and then fall to the ground
There, there’s room, between dreams

And it comes at night slowly
The cold seeps in when he dreams another glance
They seek refuge, even if just for one more night
And with every breath, with her, just with her
They fly in the air and then well…
Between dreams