עיר מקלט – City of Refuge

By Ehud Banai

לפני שהטפטוף יהפך למבול
אני חייב למצוא שער לא נעול
כי שוב חזר אלי הבלוז
חייב לצאת, חייב לזוז
על הכביש המתפתל בין עכו לצפת
בטבריה על המזח, יורד עד לאילת
נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט
נפלט, נמלט, מבקש – עיר מקלט

באופק נוצצים האורות הרחוקים
לשם אני אגיע בכוחותי האחרונים
ואת חכי בפתח
והדליקי את האור
בן אדם חוזר אלייך
מן הכפור
קחי אותי אל המזבח, לפני שאשבר
ועד שהאמת תצא אני בך אסתתר
כי את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט

כן עד שהאמת תצא אני בך אסתתר
עד שהסופה תחלוף והקרח ישבר
עד שמעיין יבש יפתח ויפכה
עד שהשופט יבוא ואותנו יזכה
את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט

Before the drip turns into a flood
I must find a gate that isn’t locked
For again the blues has returned to me
Must get out, must move
On the windy road between Acre and Safed
Tiberias on the pier, going down to Eilat
Escaping, fleeing, looking for a city of refuge
Escaping, fleeing, looking for – a city of refuge

On the horizon shimmer the faraway lights
To there I’ll arrive with the end of my strength
And you, wait in the doorway
And turn on the light
A human being comes back to you
From the cold
Take me to the altar, before I break
And until the truth comes out I’ll hide in you
For you, yes you, shall be for me – city of refuge.

Yes, until the truth comes out I’ll hide in you
Until the storm blows over and the ice cracks
Until the dry spring opens up and pours forth
Until the judge comes and us will acquit
You, yes, you, shall be for me – city of refuge